הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים הוקמה בשנת 2006 לאחר החלטת ממשלת ישראל להציב את המאבק בתאונות הדרכים כיעד לאומי ולאחר אימוץ עיקרי ועדת שיינין, אושר בכנסת חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. ההחלטה על הקמתה של רשות לאומית לבטיחות בדרכים עצמאית, היא תולדת הכרתה של ממשלת ישראל כי מצב הבטיחות בדרכים במדינת ישראל, מחייב שינוי מהותי הן בתפיסת הבטיחות והן באסטרטגיה ובהיערכות ליישומה. היעד אותו שמה לעצמה ממשלת ישראל, הוא שינוי תרבות הנהיגה בישראל, במקביל להורדת מספר התאונות, הנפגעים וההרוגים בכל שנה.
הרשות לבטיחות בדרכים, התחילה דרכה בשנת 1981 כאשר הוחלט על הקמתו של המנהל לבטיחות בדרכים. מטרתו של המינהל הייתה לקשר בין גורמים שונים העוסקים בתחומי הבטיחות, החינוך והבטיחות בדרכים, כאשר באותה העת התמקדה הפעילות בעיקר בהסברה למגזרים שונים באוכלוסיה, לרבות הפעלתן של ניידות בטיחות לבדיקת תקינות רכבים בדרכים. המהפך הגדול בתחום המלחמה בתאונות הדרכים, הגיע עם חקיקתו של חוק "המאבק הלאומי בתאונות הדרכים" בשנת 1997. על פי החוק, הוקמה במשרד התחבורה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. הקמת הרשות, שינתה באופן מהותי את התייחסות הרשויות המוניציפאליות לנושא הבטיחות בדרכים ואלו הקימו ועדות פנימיות ליישום תפיסת הבטיחות החדשה של הרשות. עם זאת, על רקע מספר ההרוגים הרב בתאונות הדרכים ומספרן הגדול של התאונות הקשות, החליט שר התחבורה על הקמת ועדה שתמליץ על פתרונות מערכתיים לשינוי המצב.
בשנת 2005 הוקמה וועדה לבדיקת מצב הבטיחות בדרכים, בראשותו של הכלכלן ד"ר יעקב שיינין. הועדה זימנה עשרות מומחים ויועצים מתחומים שונים ובחנה דרכי פעילות למניעת תאונות דרכים בישראל בראייה רב מערכתית הכוללת אמצעי אכיפה, תשתיות, חינוך, רכב, הסברה ועוד. מחקר רחב היקף ומעמיק שנעשה עבור הוועדה, הביא בסופו של דבר להמלצה על הקמתה של רשות לאומית עצמאית שתוביל את המאבק בתאונות הדרכים כאשר היעד שהוגדר הוא – הורדה של 30% מספר ההרוגים בתאונות הדרכים ב- 5 שנים.החל מינואר 2007 יצאה הרשות הלאומית לדרך, כאשר בחודשי ההקמה הראשונים קבעה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים את יעדיה: להוביל את האסטרטגיה הלאומית לבטיחות בדרכים, להוות מרכז מידע לאומי, לכוון לתאם ולבקר את פעילות השותפים על מנת לעצב תרבות נהיגה בטוחה ולהפחית את מספר תאונות הדרכים ומספר ההרוגים במדינת ישראל.
